היא מגיעה אליי כשהכול כביכול בסדר –הבית מתוקתק, הקריירה מתפקדת, הילדים גדלים.אבל בפנים – משהו פשוט לא במקום.היא עייפה. כבויה. לא נהנית, לא עם הילדים, לא

"עברו שנתיים מאז שנפרדתי מהאקס המיתולוגי…ועדיין, שום קשר חדש לא מצליח להחזיק.אני לא מצליחה להיפתח באמת.אבל יש לי תחושה עמוקה שאת תוכלי לעזור לי." מספרת

לפעמים פוסטראומה לא נראית כמו פוסטטראומה. לפעמים זה נראה כמו פשוט חוסר שינה. או לפעמים זה נראה כמו תגובת כיווץ לא פרופורציונלית למה שקורה שם